תחנתנו השלישית היא "חורבת מרשן", ממוקמת 18.5 ק״מ מנקודת הזינוק.

חורבת מרשן זוהי גבעה הבולטת ביופייה, באזור המעבר שבין אזור בתרונות הלס לרכסי כורכר ואדמות חמרה.         

הגבעה מעניקה תצפית נאה מערבה ולכן הוקם במקום חניון ובו ארבעה ספסלים המזמינים את המטייל לשבת וליהנות מן הנוף. 

במורדות הגבעה המעוטרת בעצי איקליפטוס נותרו שרידי בקתות.           

בשלהי המאה ה-19 החלו פלחים לחכור שטחי קרקע מהבדווים שחיו במערב הנגב תמורת חלק מהיבול. הממשל העות'מני ואחריו שלטונות המנדט הבריטי עודדו את ההתיישבות באזור.

הפלחים התיישבו על חורבות יישובים מהתקופה הביזנטית ובנו כפרים זעירים. הם התגוררו בבקתות של לבני חומר, כגון אלה ששרידיהם נותרו בגבעות שמסביב. 

Picture66

"משאר" הוא אי של שטח טבעי שלא עבר עיבוד חקלאי ושנתמרו בו בתי גידול טבעיים של בעלי חיים וצומח.